• -gif
  • בג"ץ למדינה: לדיון במתווה הגז יתיצבו "מצהירים בכירים"

    הדסק המשפטי | א' שבט התשע"ו הדפסה הוספת תגובה

    מתווה הגז עובר לשלב הבא, ההתמודדות עם העתירות לבג"ץ. כזכור כפי שדווח כאן ב"קול ברמה" על ידי פרשננו המשפטי עו"ד אליעזר רודין טענו העותרים בעתירתם כי אישור מתווה הגז יגרום נזקים קשים, חלקם בלתי הפיכים, לדמוקרטיה הישראלית, לכלכלה ולבריאות הציבור. במקביל תקפו בעתירה את החלטת ראש הממשלה נתניהו להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, וטענו כי הליך קבלת ההחלטות להפעלת הסעיף היה פגום.

    מאגר הגז תמר  צילום: משה שי / FLASH90

    מאגר הגז תמר צילום: משה שי / FLASH90

    ראש הרכב השופטים בבג"ץ והמשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין החליט ש"תגובות המדינה ילוו בתצהירים מטעם מצהירים בכירים", שגם יתייצבו באולם. כעת היועץ המשפטי לממשלה ומחלקת בג"צים צריכים להחליט האם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכובעו כשר הכלכלה, יהיה "המצהיר הבכיר" שימסור תצהיר ואז יתייצב ב־3 בפברואר בבג"ץ וייחקר על אודותיו. גם אם אלו יפסקו שעליו להתייצב, נתניהו עדיין יכול לסרב ולהורות להם להסתפק במצהיר אחר, כמו שר האנרגיה יובל שטייניץ.

    בדרך כלל, כשהמדינה בוחרת מצהיר מטעמה, היא מגייסת את איש המקצוע הבקיא ביותר שיכול להסביר לעומקה את ההחלטה המאותגרת בבג"ץ. אלא שכאן, העניין שונה. את הסמכות לפי סעיף 52 לחוק ההגבלים נטל שר הכלכלה במו ידיו מהממונה על הגבלים. זו פעולה אישית, שאת שיקוליה הוא יכול להסביר הכי טוב. איש המקצוע, או השר שטייניץ, יכולים להעיד על התשתית המקצועית שביסוד שיקולי החוץ והביטחון, אבל לא על השיקולים של מקבל ההחלטה.

    הליך חקירת מצהיר בבג"ץ הוא נדיר. זה קרה ב־1996 כשהממשלה החליטה לסגור לתנועה בשבתות את כביש בר־אילן בגלל שלצדיו שכונות חרדיות. השופטים דרשו את התייצבותו של בעל הסמכות, המפקח על התעבורה אלכס לנגר כדי להבין אם שיקוליו היו תעבורתיים, או שיקולי פגיעה ברגשות הציבור הדתי. הופעה מפורסמת אחרת היתה של הרמטכ"ל אהוד ברק, שהגיע לבג"ץ להגן על גירוש 415 אנשי חמאס, אלא שזו היתה יוזמת היועץ המשפטי יוסף חריש ולא של השופטים.

    משפטנים מעריכים כי מה שיופיע בתצהירים הוא תוכן הדברים שכתב ראש הממשלה במכתבו לח"כ איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה כי "קיים צורך חיוני, הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת יחסי החוץ של המדינה, לעשות שימוש בסמכותי. מנגד, אין חלופה תחרותית ריאלית ואמיתית שתטה את הכף לאי שימוש בסמכות… אכן, מדובר בהפעלת סמכות חריגה ולכן קודם להפעלת הסמכות קיימנו הליכים מיוחדים רבים ובכלל זה שימוע ציבורי, החלטת קבינט מדיני־ביטחוני, החלטת ממשלה ואישור מליאת הכנסת. חלק מהתהליכים ננקטו מעבר למחויב מבחינה משפטית".

    ההרכב בבג"צ ימנה חמישה שופטים – אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג.
    האם השופטים שיתערבו בהחלטת שר הכלכלה להפעיל סמכות שקבועה בחוק (סעיף 52)? ימים יגידו.

  • הצטרפו אלינו לפייסבוק והישארו מעודכנים

  • כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:

  • כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *