• -gif
  • תקדים: לשכת עו"ד מבקשת להגן על מנדלבליט בבג"ץ

    הדסק המשפטי | עו"ד אליעזר רודין | ב' שבט התשע"ו הדפסה הוספת תגובה

    לשכת עורכי הדין פנתה בבקשה לבג"צ להתיר לה להצטרף לעתירות שהוגשו נגד מינוי מזכיר הממשלה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ההחלטה להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא מינויו של לתפקיד. ההחלטה התקבלה פה אחד בהצבעה שקיים הוועד המרכזי של הלשכה בראשות עו"ד אפי נוה.

    אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו צילום: Yonatan Sindel/Flash90

    אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו צילום: Yonatan Sindel/Flash90

    הלשכה טוענת בבקשתה להצטרף כי על בית המשפט העליון לאשר את המינוי כיוון שלא נפלו בו או במנדלבליט פגמים שעלולים להביא לביטול המינוי. "תפקיד הלשכה הוא להביא בפני בית המשפט את השקפתה בשאלות עקרוניות" כתבו.

    פרשננו המשפטי עו"ד אליעזר רודין מציין כי "ידיד בית המשפט" הוא מוסד משפטי, שמטרתו לסייע לבית המשפט בסוגיות מסוימות על ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. מדובר בדרך כלל בסוגיות חוקתיות או תקדימיות. במקרה זה, מדובר בסיוע לבית המשפט העליון בעתירות למנוע את מינויו של מנדלבליט בשל העובדה שלא עבר צינון בין תפקידו כמזכיר הממשלה, שהיא משרת אמון של ראש הממשלה, לבין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהוא תפקיד מעין שיפוטי.

    לשכת עורכי הדין מינו את משרד עורכי הדין "פישר בכר חן וול אוריון ושות'" על מנת לייצגם בעניין. הלשכה מציינת שתי עתירות ציבוריות שביקשו לבטל את המינוי בשל מעורבות מנדלבליט בפרשת הרפז, בשל היעדר צינון ובשל העובדה שוועדת האיתור שבחרה בו נדרשה להגיש שלושה שמות מועמדים אך הגישה רק את מועמדותו.

    "מדובר אם כן, בעתירות בעלות חשיבות, שמטבע הדברים טומנות בחובן שאלות עקרוניות בנוגע לדרכי מינויו של היועץ המשפטי לממשלה. על רקע אלו, הרי זה אך טבעי שעמדתה של הלשכה – שמעורבת ומצויה בכל הסוגיות העקרוניות שעולות לסדר היום בעולם המשפט הישראלי, ובפרט בכל הנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה, הן בקביעת דרכי מינויו והן כחברה בוועדות האיתור – תישמע", צוין.

    העותרים מציינים שבין תפקידי הלשכה גם היותה "נאמן הציבור" בתחום המשפט. לגופו של עניין טוענת הלשכה כי טענת העותרים כאילו מנדלבליט הוא אדם בעל עבר פלילי, היא חמורה. מנדלבליט נחקר ותיקו נסגר ."מכאן ועד ייחוסו של 'עבר פלילי' למנדלביט, כלשון העתירה – כרחוק צהרי היום מחצות הלילה". עוד נכתב בבקשה כי אין לפסול את המינוי בשל חשש לניגוד עניינים, "שכן, לכל היותר, מדובר בחשש תיאורטי לניגוד עניינים שולי, שהדרך להתמודד עמו אינה בפסילת המינוי, כי אם באמצעות הסדר ניגוד עניינים". עוד נטען כי "למצב של ניגוד עניינים פתרונות רבים ומגוונים, ויש לשוקלם לפני שנוקטים את הדרך הדרמטית ביותר של פסילה טוטלית של האדם לתפקיד".

    ראש לשכת עורכי הדין נוה אמר: "החלטת הלשכה להגיש בקשה להצטרף להליך נובעת מכך שהעתירה טומנת בחובה שאלות עקרוניות בנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה, לשיקול הדעת המסור לוועדת האיתור ולהיקף ההתערבות בשיקול דעת זה, ותוצאותיה ישליכו באופן ישיר על ציבור הפרקליטים בכלל, ובוודאי שעל הפרקליטים בשירות המדינה בפרט". עוד הוסיף נוה כי "תפקידה וחובתה של לשכת עורכי הדין, הן כגוף סטטוטורי שהוקם על פי דין, והן כגורם המאגד בתוכו את כל ציבור עורכי הדין בישראל, להביא בפני בית המשפט את השקפתה בדבר שאלות עקרוניות אלו. קשה להעלות על הדעת שיתקיים דיון בנושא מהותי כל כך הנוגע לאבני היסוד החוקתיות של המדינה, מבלי שעמדתה של הלשכה, המשמשת פה ליותר מ-64 אלף פרקליטים, תישמע בעניין".

  • הצטרפו אלינו לפייסבוק והישארו מעודכנים

  • כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:

  • כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *