• -gif
  • כולנו "זכאים"

    דעות | אבי בלום | כ"ג תמוז התשע"ב הדפסה הוספת תגובה

    בסביבה מחללת שבת, נטולת חובשי כיפות, קיבל נתניהו את ההחלטה והורה להעביר לח"כי הליכוד את ההודעה על כינוס סיעת הליכוד ואימוץ עקרונות ועדת פלסנר.

    כראש ממשלה בעל אג'נדה המשתנה על-פי משב הרוח, הסביבה הקרובה משפיעה על נתניהו לטוב ובעיקר לרע. את היעדרם של שומרי השבת, בראשות ח"כ זאב אלקין, מסביבתו הקרובה של נתניהו, ניצלו הלוחשים לביבי שרואים באלקין איום קיומי, כדי להאביס את המנהיג הדגול בסקרים מדאיגים.

    הסקר המוזמן שהראו המקורבים לנתניהו במהלך סופ"ש שעבר, לימד את המנהיג המתבדר ברוח, כי כשני שליש מהציבור מתנגדים לצעד של ראש הממשלה ותומכים במסקנות הוועדה. לא לחינם נוהג נתניהו להעביר את המסרים החדשים במהלך ישיבות הממשלה ביום א', אחרי שעיין כדבעי בעיתוני סופ"ש. גם הפעם ערך ביבי מבחן משוקלל: הוא הניח את הסקר המדאיג בצד עיתוני סוף-השבוע שהפכוהו למגן החרדים, וממצחו הגבוה נגרו אגלי זיעה.

    את רשמיו מתוצאות סקרי דעת הקהל, הוא השמיע באוזני מקורביו: "הרי הפערים בין הגושים הם במנדטים ספורים. הבעיה של גוש השמאל-מרכז היא שאין שם אג'נדה שתלכד את כולם, אם אמשיך לעשות טעויות, הגיוס יהיה המכנה המשותף שלהם והקדנציה הבאה שלי – תהיה בסכנה".

    סקרים עבור נתניהו, הם כנראה בגדר פיקוח נפש שיש לחלל עליו את השבת, וכך, בעיצומה של שבת קודש, יצאה ההודעה הבהולה על כינוס ישיבת סיעת הליכוד למחרת היום. יו"ר סיעת הליכוד, זאב אלקין, ששמר את השבת בביתו שבהתנחלות כפר אלדד, שמע על ההוראה רק בצאת השבת, ותכף ראה כוכבים. הרבה יותר משלושה.

    אלקין, שחטף סנוקרת כואבת בפרשת גבעת האולפנה, כאשר אף נאלץ להתנצל בפני ראש-הממשלה כתלמיד נזוף, קיווה לעשות את הקמבק כאיש הברזל בקואליציה, בפרשת הגיוס: הוא היה הראשון שדיבר עם החרדים, במקום להסית נגדם, הציע קביעת יעדי גיוס במקום מכסות לפטורים, והכביר במילים על הצורך בשיתוף פעולה ולא בכפיה. בראשית השבוע שעבר, כשנתניהו, בעצת יו"ר הקואליציה שלו, פיזר את ועדת פלסנר, הייתה ידו של אלקין על העליונה. לא לאורך זמן.

    היריבים הגדולים של אלקין, בקרב על הגישה לאוזנו של ראש הממשלה, הם השרים ארדן וכחלון ועוד כמה אישים מרכזיים בסביבת רה"מ, שלא מסוגלים לסבול את העלייה המטאורית של הסובייטי חובש הכיפה. את היעדרותו של אלקין, שעשה שבת לעצמו ולמשפחתו, הם ניצלו עד תום כדי להטות את דעתו של ראש-הממשלה שזגזג מצד לצד, כמעט כמו מופז.

    את אלקין המנוטרל, שנפגע עד עמקי נשמתו, החליף במוצ"ש האחרון חובש כיפה אחר, נתן אשל. ואל נא תשאלו, אימתי למד אשל על החלטתו של הבוס שניתנה במהלך השבת? קודם כל, לאשל חושים מחודדים כשל כלב ציד המזהה את רצון בעליו. ומעבר לכך, מלמדי זכות מספרים שטלפון מיוחד, באישור מכון צומת, מותקן בבתיהם של המקורבים הדתיים שביבי חפץ בעצתם שבעה ימים בשבוע.

    סקרים עבור נתניהו, הם כנראה בגדר פיקוח נפש שיש לחלל עליו את השבת, וכך, בעיצומה של שבת קודש, יצאה ההודעה הבהולה. יו"ר סיעת הליכוד, זאב אלקין, ששמר על השבת בביתו שבכפר אלדד, שמע על ההוראה רק בצאת השבת, ותכף ראה כוכבים. הרבה יותר משלושה

    בין כך ובין כך, נתניהו עצמו התחמק מלתקשר ישירות, במהלך מוצ"ש האחרון, עם השותפים הטבעיים החרדיים, ושלח אליהם את 'נתן החכם' כדי להנעים להם את סעודת המלווה מלכה. לאחד מבכירי השותפים שהתעקש לשוחח עימו הסביר נתניהו כי הוא טרוד בצפייה בסרט זיכרון לאחיו יוני. וכשמגייסים קרובי משפחה מנוחים, אות היא כי אזלו כל התירוצים.

    המון חריף

    האמת? אחרי מה שאכל מאיתנו בשבוע שעבר, אפשר להבין את ביבי. "שרפתם אותי, אני לא יכול להתאבד בשבילכם", הוא אמר לנציגים חרדיים אחרי שדבר התיאום המוקדם, בינו לבינם, של הודעות הגינוי שהוציאו נגדו, דלף למהדורת החדשות הנצפית במדינה.

    נתניהו, כמו סועד אנין טעם, ביקש מהנציגים החרדיים: "שימו המון חריף בתגובות", אבל בסוף, כשהחל לנגוס, נשרפה לו הלשון. התאימו לו הודעות מתלהמות המשוות אותו לקלגס רומאי, לטיטוס ולאנטיוכוס. ממש לא התאים לו שהתיאום המוקדם הזה דלף, כמו עמבה חריפה מפיתה.

    זו הייתה טעות אחת מני רבות. של ביבי ושל נציגינו. מסרים כגון אלו, מעבירים בקריצה ולא באמירה, ובוודאי שלא במילים ברורות ובתוספת בקשה להעברה מראש, עם אפשרות לתיקונים, כאילו מדובר בחבר ועדה רוחנית, המאשר את לשון הודעות ההלם והתדהמה.

    פלסנר חגג על הפאשלה עד תום ואיחל לכל זוג נשוי, זוגיות כמו זו של נתניהו והחרדים, המתואמים גם במריבותיהם. נתניהו שמע והתחמם. כשקרא למחרת על הסיכום בין ביבי לחרדים, "נמסמס את פלסנר כמו את טרכטנברג", כבר נשרף לו הפיוז. "אם אלו המסרים שיוצאים לתקשורת, איך אני יכול לעמוד אחר כך מול המפגינים ברחובות?", שאל ולא קיבל מענה.

    כשל סדרתי. אלקין, נתניהו מופז ופלסנר בוועדה שפורקה                                 צילום: לע"מ

    זה מה שהסביר נתניהו לכמה מהחברים החרדיים כשזגזג שוב, על חשבוננו. השותפים הטבעיים לא השתכנעו. ולא רק הם, גם אנשים שפויים בסביבתו, החפצים בטובתו ולא בטובתנו, אינם מבינים מה עובר על ביבי, וכיצד זה שהקינג הגדול ששולט בכיפה ללא עוררין, הצליח בסדרת טעויות שאין עליהן מחילה, להפוך ח"כ בלונדי אלמוני לתקווה הלבנה החדשה?

    טעות לעולם חוזרת

    "טעיתי. הייתי צריך ללכת לבחירות", הודה נתניהו השבוע בטעותו. מודה ולא עוזב. את שרשרת הטעויות של נתניהו הוא נושא על כתפיו בגאון. הוא ולא אחר, טעה מתחילה ועד תום. גם אם לצורך 'השוויון בנטל האשמה', יש לתלות את הקולר בהתנהלות הנציגים החרדיים, עדיין רוב הטעויות הן של ביבי.

    הוא טעה בראשית הדרך, כאשר אץ-רץ להכריז על הארכת חוק טל שבוע לפני המועד. אחר כך, נאחז פאניקה כשהודעתו המוקדמת הביאה להקמת מאהל הפראיירים ורץ לדברר עצמו לדעת בישיבת הממשלה ולחבק את עשרים הפראיירים שהתמקמו במאהל, כשהזמינם לישיבת סיעת הליכוד.

    בהמשך, מגג העולם, לא זיהה נכון את היריבים הקטנים שם למטה, וטעה בגדול כשצירף את קדימה וסבר שיוכל לקמבן. אם היה הולך לבחירות, היה דוחה את הקץ למועד הרבה יותר נוח, אחרי הבחירות, כשכל היריבים רק חושבים איך להזדחל לקואליציה החדשה בראשותו. במקום זה הוא חיבר צינור החייאה לקמפיין הבחירות של קדימה.

    גם בהרכב הוועדה שגה, כאשר במקום לסדר לעצמו רוב בטוח ויו"ר נוח, האמין שיבלע את פלסנר לארוחת בוקר ויאכל (יואב) קיש לצהריים. "הוא הרי אחד משלנו, חבר ליכוד" התרברב ביבי. הרברבנות עלתה לו בתשלום מופרז, לא כולל טיפ אסטרונומי.

    "הטעות הגדולה מכל", אומר שר המקורב לנתניהו, "הייתה כשפיזר את ועדת פלסנר. הוא היה צריך להבין שלא מתקנים טעות בטעות. הרי בן רגע הוא הפך את הח"כ המוזר הזה לקדוש מעונה, ליקיר השמאל. איך נתניהו לא חשב על זה מראש?

    "זו הייתה טעות איומה. הרי ביבי הזריק לפלסנר זריקת מרץ. אחרי שפיזר לו את הוועדה, לפלסנר לא היה מה להפסיד ובלילה שבין שלישי לרביעי הוא ישב וכתב מסקנות שהמשמעות שלהם היא סגירת הישיבות.

    "צריך לראות את הדוח כדי להבין עד כמה הוא הזוי", מוסיף השר הבכיר: "80 אחוזי גיוס מכל שנתון? מי יכול לעמוד בזה? הרי אפילו במגזר החילוני אין אחוזים כאלה. והסנקציות האישיות, לפי המסקנות, הרי יתחילו כבר בשנת 2014, כשבשנת 2017 כבר יהיו אלו סנקציות פליליות. וכל זה, במשמרת של ביבי".

    ביבי, כמו ביבי, כשהוא בהיסטריה אין עם מי ועל מה לדבר: "הוא רועד רק מהמחשבה שעל הנושא הזה תתנהל מערכת הבחירות ומבין שבלי תמיכת קדימה אין לו סיכוי להעביר חוק חדש. זו הסיבה שהוא ממש מתפרס בפני מופז, ולכן הוא מטריף את המערכת כדי לחוקק חוק. העיקר להוריד מגבו את החטוטרת הזאת". רגע רגע. החטוטרת הזאת, היא בעצם אנחנו.

    בנעלי אולמרט

    רגע לפני שהוא הופך לזכאי, עם גושפנקא של בית המשפט קיבל ראש-הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שני חיזוקים מפתיעים.

    החיזוק הראשון הגיע מיו"ר ש"ס אלי ישי, שהתקשר לאחל הצלחה, רגע לפני הקראת הכרעת הדין. "אנחנו זוכרים אותך לטובה. מרן יאמר תהילים להצלחתך". כאשר חבל התלייה נכרך סביב צווארו, גם ציניקן חסר תקנה כאולמרט, התרגש מהמחווה.

    המחזק השני, היה יו"ר ועדת הכספים שעמד על דוכן הכנסת ונשא את "נאום אולמרט": גפני שם עצמו בנעליו של אולמרט, ונשא את הנאום שהיה משמיע ראש-ממשלה העשוי מפלדה ולא מחומרים של בובת סמרטוטים, אם במשמרת שלו הייתה קמה סיעה שמתרסקת בסקרים ומניפה את דגל הגיוס כדי לרסק ביחד עימה את ראש-הממשלה.

    רגע לפני שהוא הופך לזכאי, עמד גפני על הדוכן והשווה בין אולמרט לביבי – ולא לטובת המכהן. ישי הרים טלפון כדי לאחל הצלחה: "אנחנו זוכרים אותך לטובה. מרן יאמר תהילים להצלחתך". כאשר חבל התלייה נכרך סביב צווארו, גם ציניקן חסר תקנה כאולמרט, התרגש מהמחווה

    "אני המנהיג, אני ראש הממשלה אולמרט מדבר פה. שאתם תעשו נגדי הסתה עכשיו? למה מה קרה? למה הפסקתם עם המחאה החברתית? בגלל שהטייקונים איימו על כלי התקשורת ואמרו להם אם תסקרו את המחאה החברתית אנחנו נפסיק לכם את הפרסומות?

    "הרי 64 שנה לא היה כלום, ואף אחד לא דיבר כלום, ועכשיו בקדנציה שלי, אני אהוד אולמרט, שילשתי והכפלתי פי ארבע את מספר המתגייסים. אז בא איזה חבר כנסת צעיר מקדימה, שאין לו אג'נדה, והוא יוביל את הקו שכל קדימה הלכה אחריו, שצריך להתייחס לתלמידי הישיבות כמו אל עבריינים, עבירה פלילית על מי שלומד תורה. מה? בגלל פופליזם? בגלל שאתם יורדים בסקרים לארבעה מנדטים?

    "אתה שאול מופז – אתה פתאום מדבר על זה, הרי אתה אמרת בהתחלה שהכל צריך להיות בהסכמה, שכחת? הכל בגלל שאתה רוצה להפיל אותי מהשלטון? בגלל שהחרדים הולכים אתי? בגלל שיש ברית בני לבין החרדים? אני כראש ממשלה לא אתן את זה, אני רוצה לראות שאני אביא חוק ושלא יצביעו איתי".

    לפני שנכנס גפני למליאה, הוא התייעץ, באחת הפעמים הבודדות בחייו, איזה נאום לשאת. בנאום כדורבנות הזה, הוא הרס לכמה עיתונאים את הפתיח המתוכנן לטור השבועי, אבל הכל שווה, כאשר רואים את גפני עומד על הדוכן ומפיק מהמצבים הכי קשים את הנאומים הכי טובים.

    במשמרת שלהם

    זה אכן מתסכל לראות איך התקשורת תוקפת אותנו בגלל ביבי, כתחליף זול למחאה החברתית, בעוד נתניהו מצידו מקריב אותנו למולך. אלא שהתסכול הזה, אינו פוטר גם את גפני ושותפיו מלתת דין וחשבון, שהרי בסופו של דבר, כפי שאמר מבקר המדינה על אלי ישי בדוח הכרמל: זה אירע במשמרת שלו.

    על השאלה הכיצד לא זיהו שנתניהו מורח אותם בכחש שוב ושוב, הנציגים החרדיים מסרבים להשיב בהודאה באשמה: "נתניהו לא תכנן שבעה צעדים קדימה. כשהצהיר שיאריך את חוק טל, הוא באמת התכוון לזה. גם בשבוע שעבר רצה להגיע לפשרה שהוביל אטיאס, רק שהוא תמיד נגרר אחרי כל מפגין ברחוב. זהו האיש".

    גפני אישית, נדרש לשאלה הנוגעת בעיקר לו: מדוע התעקש שלא להשתתף בוועדת פלסנר? בעקבותיו נגרר ישי, ובעטיו של ישי גם אטיאס לא בא. שוו בנפשכם מה היה מתרחש אם את נאום הקלגסים הרומאים היה גפני נושא בפניו של פלסנר. הדיונים היו הופכים לפארסה, פקידי האוצר הנזקקים לחסדי יו"ר ועדת הכספים מדי יום ביומו, היו נרתעים מלומר בפניו את אשר על ליבם הרע.

    "פלסנר סימן את המטרה מראש". ח"כ משה גפני                                                    צילום: יח"צ

    יש הטוענים כי לנגד עיניו של גפני, עמדה דמות דיוקנו של הרב אברהם רביץ ז"ל שאכל מרורים עד ליום מותו כתוצאה מישיבתו בדיוני ועדת טל. לטענות הללו, גפני משיב עניינית: "כלום לא היה עוזר. פלסנר סימן את המטרה וכל מה שהיינו מסכימים, הוא היה לוקח צעד יותר קיצוני. תאר לעצמך מה היה קורה: נניח שהייתי בא לוועדה עם עוד נציג מש"ס, ופלסנר היה אומר שצריך סנקציות. לא הייתי שותק. ואז מה? רותם היה נגדי, הייתי נלחם נגד עשרה אנשים ובסוף פלסנר היה מוציא מה שבא לו. אז מה פתאום שנשב בוועדה וניתן לו לגיטימציה?".

    במה זה שונה מהוועדה שהוקמה בסוגיית גיוס הבנות, שבדיוניה ישבת מתחילה ועד תום?

    "זה בכלל לא דומה", מסביר גפני, "שם זו הייתה ועדה של הכנסת אחרי שהחוק עבר בקריאה טרומית. גם בחוק הגיוס, ברגע שזו תהיה ועדה של הכנסת, ולא ועדה קואליציונית פופוליסטית, אשתתף בדיונים ואאבק על כל פסיק".

    אפרופו ועדה רשמית מטעם הכנסת. גם כאן כבר החל הקרב על הוצאת הדיונים בנוגע ליישום החוק החדש מידיה של ועדת חוץ וביטחון הנשלטת על-ידי רוני בראון – עוד בכיר קדימאי לשעבר שינצל כל הזדמנות כדי להשתקם על חשבוננו.

    להיאבק, לשדל ובעיקר להתפלל – זה מה שנותר. את עיקר מאמציו, משקיע נתניהו בש"סניקים האבודים, שמבהירים (ולאו דווקא בלשון רבים), כי יתעקשו רק על המהות ולא על הסמנטיקה.

    בינתיים, החלטה טובה אחת ביבי עשה, לשם שינוי, כאשר העמיד בראש הצוות מטעמו את הרמטכ"ל לשעבר, בוגי יעלון, בתקווה שהפלאפלים שעל כתפיו יהוו משקל נגד לרב סרן פלסנר, שהפך לרמטכ"ל הגיוס.

    ה-1 באוגוסט מתקרב, השעון מתקתק והמטען טרם נוטרל. ביבי ממשיך לדבר, עם כולם יחד וכל אחד לחוד, הן בקולו והן בקולם של אחרים המדברים בשמו. אלא שהפעם, מקפידים נתניהו והחרדים לשמור על דממת אלחוט ונמנעים מלתאם הודעות גינוי דרך יועצי תקשורת. את המתקפה החריפה נגד ראש הממשלה והידיעות על קרע בין ביבי לחרדים, צריך להבין גם מזווית הראייה הזאת.

    ואת מעט התקווה שעוד נותרה בלבב פנימה, חבל להרוס בעוד הדלפה מיותרת היוצאת מנפש חרדי הומייה.

    כזה ראה וחלן

    הסיפור שלפניכם מתאים אולי לימים כתיקונם, בהם אין חדשות שמאיימות על אושיות הקיום. מצד שני, דווקא השבוע יש בפרסום הסיפור, כדי להוכיח שגם אם תעלו על מדי זית, תלמדו ליבה מצאת החמה עד צאת הנשמה ותרקדו מה יפית, השוויון יהיה מכם והלאה. יתייחסו אליכם אחרת, יען כי הנכם חרדים.

    כי סיפור העלילה הזה, ממחיש את היחס המפלה של התקשורת, גם במקרים שבהם מדובר בחרדים מתקדמים, הצועדים על פי צו האופנה ומקבלים עליהם עול ליבה. ומעשה שהיה כך היה:

    לקראת שנת הלימודים תשע"ב, פרסם משרד החינוך 'קול קורא' (נשמע כמו הזמנה לעצרת התעוררות, אך לא, זהו המינוח המקצועי במשרדי הממשלה), לפתיחת כיתות לשילוב תלמידים מהמגזר החרדי במערך החינוך הטכנולוגי. מטרת התכנית, על-פי היעדים שסומנו ב'קול קורא' שפורסם: לשלב את החרדים בשוק העבודה העתידי.

    שר החינוך, גדעון סער, הקצה סכום בסך עשרים מיליוני שקלים, לעשרים כיתות טכנולוגיות, אולם בפועל, רק חמישה עשר מוסדות הגישו הצעה מסודרת להשתלבות במערך החינוך הטכנולוגי, וזאת אחרי מלאכת שכנוע עמוקה, הן בקרב ההורים והן מול רבנים – להם הוסבר כי מדובר במגמה שתופנה בעיקר לנוער הנושר ותשלב לימודי קודש עם לימודים טכנולוגיים.

    צמרת משרד החינוך שדרבנה ודחפה את המהלך הייתה אמורה לסמן וי גדול: לא בכל יום מוקמות לנערים חרדיים מסגרות טכנולוגיות, עם מערך הוראה מקצועי ומעבדות צמודות המותאמות למגמת התקשוב שהציע המשרד. המוסדות שהלכו בתוואי השקיעו כסף, מתוך אמונה שמשרד החינוך יחזיר למקבלים עליהם עול ליבה, עם ריבית והצמדה.

    ובפועל? ההיפך קרה. אחרי שהכספים כבר הושקעו, החלו להישמע חריקות לא נעימות מכיוון צמרת המשרד. המנהלים שמעו כי מאחורי גבם הם מכונים "גנבים", אך הטפטוף הארסי הזה, היה רק פרומו לבליץ ביקורתי כלפי מערך החינוך הטכנולוגי החרדי.

    בחודשים האחרונים הגיעו במפתיע ביקורות רבות מטעם משרד החינוך ובכללם של מפקחי משרד החינוך. בשטח השמיעו המבקרים פידבקים חיוביים, אלא שהרושם החיובי הזה לא הותיר חותם על צמרת המשרד: המנהלים הופתעו לגלות כי למעט העברה תקציבית חד-פעמית, בתחילת שנת הלימודים בדצמבר 2011, קופץ משרד החינוך את ידו והוא מסרב להעביר את יתרת הכספים למוסדות, וזאת בניגוד מוחלט להתחייבות המשרד, על-פי הקול קורא שהכיתות פועלות מכוחו.

    חלף זמן מה, ולאחריו, הוזמנו ארבעה מוסדות לשימוע, על מנת להתמודד עם טענות שהועלו כלפיהם: שלושה מהמוסדות צלחו את השימוע בקלילות והוכיחו כי הם מתנהלים על פי הקריטריונים שקבע המשרד, אולם עד לרגע כתיבת שורות אלו, הכסף עדיין לא הועבר.

    אילו בכך לבד היה מדובר, החרשנו. אבל שימו לב לטוויסט בעלילה: המוסד היחיד שלא צלח את השימוע הוא מוסד חילוני מובהק (השם והכתובת שמורים במערכת), שעל פי החשד, דיווח בעורמה על כיתת חינוך טכנולוגי חרדית, כדי לקבל תקציבים לא לו. או במילים אחרות: המוסד החילוני ניסה לגזול את כבשת הרש הטכנולוגית שיועדה לחרדים.

    אז איך זה שלא שמעתם על כך דבר וחצי דבר? שערו בנפשכם מה היה מתרחש אילו גילו מפקחי משרד החינוך כי ישיבה חרדית, גוזלת בעורמה תקציבים המיועדים לאוניברסיטה חילונית. הכותרות היו רודפות אחרינו. הקלון היה מודבק במצחנו.

    אבל במקרה הזה, שקט דממה. אף לא כותרת אחת. ומשרד החינוך, מה איתו? גם כן שותף מלא לחגיגה, כשהוא בוחר להעניש את הנגנבים החרדים – שהם בעצם, מוסדות שקיבלו את כל הוראות המשרד בלי להניד עפעף, כזה ראה וחלן. נכנעו, שילמו ולקו.

    המעשה הזה מתווסף לסיפור שהובא באכסניה זו, לא מכבר, על מוסד בדואי שנתפסו בו זיופים ברמה הגבוהה מחמישים אחוזים. גם שם לא נשמע ציוץ, כאשר צמרת משרד החינוך – כך על פי בכיר במשרד שהביא לעינינו את הנתונים – עמדה מאחורי הטיוח וההשתקה.

    ללמדך, כי במדינת ישראל, אם נגזר גורלך להיות בן מיעוטים, עדיף שתהיה ערבי. רק לא חרדי.

  • הצטרפו אלינו לפייסבוק והישארו מעודכנים

  • כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:

  • כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *