• 1jpg
  • תרופת הפלא "פלדור" מהי אותה תרופה? והאם היא אכן מועילה לזיכרון?

    חידודון | ח' אייר התשע"ג11 תגובות הדפסה הוספת תגובה

    הרב אליהו אביטן רב מוכר בירושלים עלה לשידור בתכנית 'חידודון' עם עמי מיימון וסיפר על תרופת פלא מיוחדת
    עמי מימון בכל יום מימי הספירה מעלה את הרב אביטן שליט"א מו"צ בירושלים המוסר תשובות לשאלות מיוחדות הקיימות בתורתנו הקדושה
    האזינו לראיון:

    תרופת ה"פלדור"

    [עיין באורך בס' אדרת תפארת לרבי אברהם דורי ח"ה מ"ש עוד בזה דברים נפלאים]

    שאלה: לאחרונה יצא גוף מסויים בפרסום אודות "צמח הפלדור" המפורסם בסגולתו לכוח הזיכרון, והוא משווק על ידם בהכשר בד"ץ חת"ם סופר פ"ת ובאישור משרד הבריאות, והשאלה מהו אותו פלדור, והאם אכן מועיל לזיכרון.

    תשובה: פתגם מפורסם שגור בפי העם – "הדור הדור ואל תצטרך לפלדור" [פי' – חזור וחזור על לימודך ושוב לא תצטרך לתרופת הפלדור כדי לזכור], מליצה זו מקורה בס' הקנה והביאה ג"כ האברבנאל בספרו נחלת אבות (פרק חמישי).

    אלא שישנם כמה גרסאות מהו אותו פלדור, הפילוסוף גליניוס סיפר שכשהיה בארצות הודו מצא אצל תושבי המקום דבר שייטיב הזיכרון ויחדד השכל, והוא: קח פלפל וזנגביל חלק כחלק ותדוק אותם היטב, ועשה אותם בחמאת בקר ואח"כ בדבש זך ועשה מהם גרעינים ואכול אחד בוקר ואחד בערב, ומי שיעשה אותם שבוע אחד, יזכור כל מה שילמוד, ואם יאכל אותם ג' שבועות לא ישכח כל מה שלמד לעולם (עיין בס' מראה הילדים ובסגולות ישראל ז' ל"ז).

    לעומת זאת, הגאון מבערזאן בספרו דעת תורה (סי' נ"א ס"ק י"ט) כתב ש"בלזור" היינו מה שנקרא בלשון לטיני "אנא קרדינא", ובס' תפארת ישראל (אבות פ"א) ג"כ הזכיר צמח זה וכתב שיש ליטול חלק שמינית מן אונץ אבל לא יותר, ויאכל אליבא ריקניא, וכך יעשה כמה ימים אבל לא רצופים.

    ובס' אור תורה (מהדורת תשמ"ח דף תרי"ג) כתב שמצא שהרמב"ם בצעירותו טרם למד היה משמש בבית אדון אחד, ופעם היה לאדון לנסוע לדרכו וציווה למשמשו [הרמב"ם] שלא יאכל מהכלים שנמצא מהם בלדור, ולא שמע לו הרמב"ם ואכל ממנו ונתפקח עד מאוד, וכן מסופר על החיד"א שאכל ממנו בילדותו וזכה לזיכרון עצום.

    וכן נזכרה סגולת הבלדור בס' עומר השכחה (קל"ג) ובס' סיני (כרך כ"א), ובהקדמה לס' לחיים בירושלים הוצאת שובי נפשי כתב המו"ל הרה"ג עזריאל מנצור וזת"ל: זכורני כאשר למדנו בת"ת "בית אהרון" סיפרו לנו רבותינו על תרופת פלא אשר אדם המשתמש בה זוכה להיות זכרן גדול, והיו ג' רבנים שהשתמשו בתרופה זו הנקראת בלאדור, וידוע כי לא לכל אדם מתאימה הכמות בשווי, יש אשר מוחו יבש כבר מעיקרא ואין לו צורך לכמות גדולה… והכל לפי מה שהוא אדם, והנה הרבנים כל אחד קיבל לפי המלצת אותו אחד שהיה בקיא בתרופה זו כמות המתאימה לו, וכל אחד זכה לזכירה באופן מיוחד, אבל מאידך השפיעה התרופה על כל אחד מהם באופן אחר, על אחד השפיע שגופו היה קר אפי' בימות החמה, והיה לובש בגדים כמו בימי החורף הקרים, וזכינו לראות זאת בעינינו, והשני איני זוכר מה היה לו, ועל חכם יעקב קצין אמרו שהשימוש בתרופה גרם לו לנקב בבני המעיים, ע"כ שמעתי.

    סיכום: ישנם כמה גרסאות מהו הבלדור, ואף שהדיעה הרווחת היא שזהו צמח המכונה בלטינית "אנא קרדינא", מ"מ צריך מומחיות רבה לדקדק בכמות שיש ליתן לכל אדם, לפי שפעמים ועשוי להזיק לאדם היזק גופני.

    וכבר הורונו רבותינו שהחפץ להיות זכרן יחזור על לימודו ביישוב הדעת שוב ושוב ואז לא יצטרך לתרופת הבלדור המלווה בתופעות לוואי.

    והג"ר אברהם מטריפולי העיד, שהיה בבית מדרשו של מרן החיד"א בליוורנו, וראה שנתבטלה אצבע אמצעית שלו מחמת שתיית הבלדור. ושמעתי ממרן שליט"א שאמו של מהרי"ט אלגאזי הניחה בתבשיל שלפניו בלדו"ר והחיד"א היה באותו מעמד, ובאמת שמוטב היה צער של אצבע אחת, בשכר שזכינו שיד דוד הותירה לנו עשרות חיבורים בכל חלקי התורה, בחריפות ובקיאות נוראה. וממנו יתד ופנה בהלכתא גבירתא במקומות רבים.

    ועשב הבלאדור, יש המזהים אותו עם עשב החלתית הנזכר במשנה (שבת כ.), ונחשב כיפה לזכרון. ומובא בשם הרופא הקדמון אבן סינא, שהוא דומה לגרעיני התמרים, ולבו כלב האגוז, ומועיל מהפסד הזכרון אם יוקח המעוג שלו, אך מעורר בלבול השכל, והוא מהדברים היותר חזקים לחזק השכל ולהקנות השמירה והזכרון. ואמנם רבים נמנעו מלאכול את הבלאדור מחשש סכנה או טירוף הדעת, ויש שהיו מערבבים בו מיני מרקחת, לבטל את הארס שבבלאדור. ולכן עשב חריף זה מסוכן לגוף, וכמבואר גם בדברי רבינו ירוחם (תולדות אדם וחוה נתיב טו חלק ה' דף קכא טור ד) גבי בהמה שאחזתה דם וחלתה וכו', או שאכלה סם המות, וי"א בלדור וכו'. ע"כ. ועיין בפרי חדש (יו"ד סימן נא) דיש אומרים שהוא הנקרא בלאדור, והדבר מפורסם לכל, שאין בו סכנת נפשות, והרבה פעמים מלעיטים לתרנגולות זה הבלאדור, מפני שהדבר מועיל לזכירה, למי שאוכל התרנגולת. וכן מוכח התם, האי מאן דאכל תלתא תקלי חלתית אליבא ריקניא, משתלח משכיא, הא לאו הכי לא. ובכף החיים (יו"ד סימן נא אות לג) הביא מהרא"ש בע"ז דחלתית היינו בלאדו"ר,

    אבל בספר אוצר החיים הביא שהוא הקאו"י, אך רחוק להיות כן, שאין לו חום כל כך, ולא חריפות. ועכ"ז יש לחוש למ"ש באוצר החיים, כי היה חכם גדול בדורו, ובפרט בחכמה הזאת. [כנפי יונה]. ועיין בזבחי צדק (אות ב) שכתב, דאף שאין מזיק לאדם, אפשר מזיק לבהמה. ודוקא כשאוכלין אותם בעין, אבל על ידי תערובת מים אין לחוש. ע"ש.

    ובקובץ סיני הביא אגדה מקובץ סיפורים באשכנז, שרבינו משה [בר מיימון] היה יותר מעשרים שנה שלא למד אפילו אות אחת, והיה משמש בבית אחד, ופעם אחת אדונו הלך חוץ לעיר, והזהירו שלא יאכל מזה, והראה לו הכלים שהיה בהם בלז"ר, ולא הניח ואכל ונתפקח עד מאד, ולא עוד אלא שידע י"ח מעלות והתורה עומדת בהם. ע"כ. ואגדה זו בודאי שלא יתכן לאומרה על רבינו הרמב"ם, שהרי בפירוש המשניות (עוקצין פרק ג משנה יב) כתב הרמב"ם, שהתחיל לחבר פירוש המשניות והוא בן שלש ועשרים שנה, והשלים הפירוש במצרים בן שלשים שנה. ובהקדמתו לסדר זרעים כותב הרמב"ם: וחיברתי פי' בתלתא סדרי מועד, ונשים ונזיקין, לבד מארבע מסכתות אני חושב עתה בהם לחבר אותם, ועוד לא מצאתי פנאי לדבר בהם, וחיברתי כמו כן פירוש חולין לרוב הצורך אליו, וזה כאשר היינו עוסקים עם רוב הדרישה לכל מה שדברנו, ואחר כן ראיתי לחבר במשנה חיבור שיש צורך גדול אליו. ע"כ. ואם חיבורו על המשניות ארך שבע שנים, בודאי שחיבורו על הש"ס, שקדם לפירוש המשניות, ארך גם כן כמה שנים, ונמצא שהאגדה הנ"ל אינה על הרמב"ם.

    והביאו מספר "עומר השכחה" (דף קלג:) לר' אברהם ב"ר יעקב גבישון, מגדולי חכמי ספרד שגלו לאלג'יר, שהביא מעשה באחד שעשה נסיון והאכיל בלאדור לזולתו, מבלי לערבב בה את הסמים המיוחדים, והשכל מת מיתה קשה. וז"ל: "הידעתם כי זה יהודה שמע שהבלאדור ייטב הזכרון, והאמת היא שאם יעשה כאשר תקנוהו הקדמונים בסממנים הנעשים עמו, כדי שיבטלו הארס שלו, הוא דבר נאה ומתקבל, המרקחת הנעשית ממנו הוא דבר גדול, נקראת מתת אלהים, ואמנם אם יעשה כמות שהוא חי, בודאי ימות, וזה יהודה נתנו לזה היהודי כמות שהוא חי, ואמר לו אכול למען תחכם באחריתך, ולא ידע כי אחריתו כיום מר, כי אמר אנסה נא בו, ושבעבור נסות נתנו לזה היהודי העלוב, ונשאר איברים איברים, ומת מיתה מנוולת". ע"כ.

    ויש הטוענים שרבי חזקיהו די סילווה בעל הפרי חדש, אכל מן הצמח הזה, ולא ניזוק, ומשום כך היה חריף ובעל זכרון מפליא. וכן סיפרו על ר' חיים סתהון, מחכמי צפת בעל "ארץ חיים" שהיה מאוכלי הבלאדור, אלא שנפגע בשכלו. ואין זה ברור.

    ואכילת הבלאדור היתה מצויה בקרב חכמי ארץ ישראל, וחכמי פאס ביקשו בשנת תס"ח מר' יעקב אבן צור, לכתוב לר' יהוסף קונקי, ולשאול ממנו אם אמנם יש סכנה באכילת הבלאדור, מה שיעור אכילתו, וכיצד יש להתנהג כדי להמנע מסכנה. והעידו על ר' יהוסף קונקי, שהיה מאוכלי הבלאדור, והיה בן אחיו של ר' אברהם קונקי מחכמי חברון, וחבר בית דינו של ר' אברהם יצחקי, ובשנת תס"ח עבר לחברון. ובשנת ת"נ יצא בשליחות ירושלים למרוקו. והביא שם האגרת שנשלחה מר' יעקב אבן צור בפאס לרבי יהוסף קונקי, אודות טיב הבלאדור ועניינו, כי קצת תלמידי חכמים היושבים בד' אמות של הלכה, חשקה נפשם בתורה, ומחמת מהומת חולי השכחה המצוי בנו, תורה משתכחת והולכת, ותושיה נדחה ממנו, אשר על כן נכספה וגם כלתה נפשם לאכול הבלאדור, אשר לשמע אוזנם מרגלא בפומייהו דאינשי, שיש בו תרופה ומזור להחיות מחולי זה. אמנם שמענו את שמעו, רפו ידינו, קול ושוברו עמו, שלפעמים ח"ו האוכלו בא לידי סכנה, ובכן נשאו הת"ח עיניהם בי לכתוב לפני איזה חכם מחכמי הארץ הקדושה, שיודיעני ממשפט הבלאדור ומה מעשהו וכו', ובהיות מעכ"ת בפאס שמתי פני כחלמיש, כי שמעתי שמעכ"ת מאוכלי המן, ובדידך הוה עובדא, וסימנא אית ליה בגויה, ויאמר לי מה מעשה הבלאדור וכו'. ע"כ.

    והנה הפתגם הנ"ל הדור הדור וכו', הזכירו גם רבי טוביה הרופא, בספר מעשה טוביה חלק ג' (דף קנא) ובלוח העשבים כתב, אנקארדינו-בלאדור, הוא המוזכר בגמרא חזור חזור ואל תצטרך לבלאדור, ואינו בתלמוד. ובאוצר דברי חכמים ופתגמיהם (היימאן) ציין שהפתגם נמצא לראשונה בספר הקנה, והעירו שאינו אלא בספר הפליאה (ח"ב דף יז:), ושם מובא הפתגם בלשון הפלגה, חזור חזור יפה מבלאדור.

    ומלמד באיטליה משתמש בפתגם זה, וכותב לתלמידו בשעה שנפרד ממנו, "אני מטיל עליך כי תתחיל לחזור ולשנות פרק שנים אוחזין מראשו לסופו בעיון יפה, ולעמוד על בוריו כפי הדרך אשר למדתיך, ובענינים אחרים אל תתערב, רק חזור חזור טוב מפלאדור. ע"כ. והובאו רוב הדברים בקובץ סיני הנז'.

    ועוד מספרים על הגאון מהרש"א אלפנדרי זצ"ל, שהאריך ימים וחי כמאה ושמונה עשרה שנה, והיתה לו ספריה גדולה, והיה אומר לשמשו "לפני תשעים שנה למדתי בספר פלוני המונח בקצה למעלה, ובסימן פלוני דן כך וכך". פתחו וראו שכדבריו כן הוא, במדוייק.

  • הצטרפו אלינו לפייסבוק והישארו מעודכנים

  • כתבות נוספות שאולי יעניינו אותך:

  • תגובות

    1. מאת דורון‏:

      מרן הרב עובדיה זצ"ל בספר מעדני מלך כותב על כמה מקרים שאנשים נכנסו למצב סכנת נפשות מאותו צמח. אומר הרב למה לך לאכול זה, וכי יתבעו אותך בשמים על איכות הזיכרון שלך, הרי כך נבראת. אלא מה תעשה, תחזור על הלימוד שלך שלא תשכח ולא תצטרך לעשב הזה.

    2. מאת שי‏:

      איזה טיפות קנית והתאכזבת ??
      עץ הזיכרון ?

    3. מאת אבי‏:

      קניתי את הטיפות ועשה לי תופעות לוואי ולא עזר 0527683287

    4. מאת אביאל‏:

      קניתי מהאדם הזה את הטיפות ולא עזר יש לזה תופעות לוואי הכל שקר

    5. מאת שמעון‏:

      לפני שמזמנים את הבלדור-פלדור מכל דכפין כדאי לבדוק טוב ממי מזמינים!!
      ברור שלא מזמנים מאדם שאינו מכיר את הצמח וסגולותיו ומגרעותיו. יתרה מכך כדי לקרוא במאמריו של פרופ׳ זוהר עמר מבר אילן ולבקש יעוץ עם רב בישראל לפני השימוש!!!
      שום כדורים ושום תרופה אינה קיימת בטח לא באישור משרד הבריאות !! ראו הוזהרתם !
      בברכה שמעון.ש
      הרבליסט 0505211607

    6. מאת שי‏:

      זה ממש לא חכמה ללמוד תורה על ידי מעשה פלאים!
      הרי "לפום צערא אגרא" ואדם שחושב ללמוד יותר טוב על ידי אכילת הפלאדור הרי שהוא בורח מהנסיון שהקב"ה מנסה אותו, ועוד אמרו "לא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין ליבטל ממנה" אם כן מה הועילו חכמים בתקנתם,

    7. מאת רמי‏:

      נשמע לא רע,מישהו לקח מזה? למי פונים בכדי לקנות?

    8. מאת רמי‏:

      איך אפשר לקנות?

      • מאת מרים מזרחי‏:

        בחנות זמורה טבע בירושלים
        יש את העשבים האילו, יש שם נטורפט בשם שיי
        ויש כדורים בסכום של 144 ש"ח וכן ב-100ש"ח
        שאין הבדל בינהם, יש בזה 4% מהסלבדור שכן
        כמות גדולה אסור בהחלט לקחת
        בהצלחה

        • מאת אתי‏:

          שלום מרים
          צילצתי לשי ושאלתיו. תשובתו היתה שהוא לא מכיר את הצמח הזה??!!!
          איך זה נקרא?

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *